Le texte Le vocabulaire Les révisions
Nedarim
Daf 19a
כָּל שֶׁכֵּן דְּלָא מְעַיֵּיל לִסְפֵיקָא.
Traduction
holds that all the more so, one does not enter himself into uncertainty either. Therefore, uncertainty with regard to naziriteship is treated leniently.
Rachi non traduit
כל שכן דסבירא ליה דלא מעייל גופיה לספיקא דהיכא דנדר ויש בנזירות ספק לא הוי נזיר ולדידיה סבירא ליה דסתם נזירות להקל:
אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: בְּמַאי אוֹקֵימְתָּא לִסְפֵק נְזִירוּת לְהָקֵל — כְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר, אֵימָא סֵיפָא: סְפֵק בְּכוֹרוֹת, אֶחָד בְּכוֹרֵי אָדָם וְאֶחָד בְּכוֹרֵי בְהֵמָה, בֵּין טְמֵאָה בֵּין טְהוֹרָה — הַמּוֹצִיא מֵחֲבֵירוֹ עָלָיו הָרְאָיָה.
Traduction
Abaye said to Rabbi Zeira: In what manner did you establish the mishna that states that uncertainty with regard to naziriteship is treated leniently? You established it in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer. Say the latter clause of that mishna: If there is uncertainty with regard to firstborns, whether human firstborns, or animal firstborns, whether non-kosher firstborns, i.e., the firstborn of a donkey, or the firstborn of kosher animals, the burden of proof rests upon the claimant. In other words, the priest cannot take the redemption money from the father of the child, or the animal from its owner, and conversely, if the father or owner mistakenly gave it to a priest, he does not get it back.
Rachi non traduit
אימא סיפא. דספק נזירות להקל:
המוציא מחבירו. כהן דבעי לאפוקי מיניה עליו להביא ראיה שהן בכורות שלא הפילה נפל קודם לכן ואי תפס להו כהן על הבעלים להביא ראיה דלאו בכור הוא:
וְתָנֵי עֲלַהּ: וַאֲסוּרִים בְּגִיזָּה וַעֲבוֹדָה!
Traduction
And it is taught in a baraita in that regard: But with regard to shearing and working these uncertain animal firstborns, they are forbidden, just like definite firstborns. This indicates a difference between the monetary issue, with regard to which it is ruled that the animal cannot be taken from the owner by the priest, and the prohibition, which applies despite the uncertainty. Evidently, even the tanna of this mishna does not hold that all uncertainties with regard to consecration are to be treated leniently.
Rachi non traduit
ואסורים בגיזה ועבודה. אע''פ דלא היה ודאי אלמא ספק קדשים לחומרא ואסורין בגיזה ועבודה והיכי מצינן לאוקמה כרבי אליעזר והאמר רבי אליעזר לא הקדיש את הכוי דספק קדשים לקולא:
אֲמַר לֵיהּ: אַמַּאי קָא מְדַמֵּית קְדוּשָּׁה הַבָּאָה מֵאֵלֶיהָ, לִקְדוּשָּׁה הַבָּאָה בִּידֵי אָדָם?
Traduction
Rabbi Zeira said to Abaye: This is not difficult. Why do you compare sanctity that emerges by itself, i.e., the sanctity of a firstborn, which results from objective reality and not human intent, to sanctity that emerges by the volition of a person and is dependent on his intention? Only with regard to the latter type of sanctity can it be established that a person does not intend to consecrate an item in an uncertain manner.
Rachi non traduit
אמאי קא מדמית. קדושת בכור הבאה מאליה לקדושת כוי דע''י אדם קדושת בכור באה מאליה להכי מחמיר בגיזה ועבודה קדושת כוי דעל ידי אדם לא הוי קדושה מספק:
אֶלָּא אִי קַשְׁיָא, הָא קַשְׁיָא: סְפֵק מַשְׁקִין, לִיטָּמֵא — טָמֵא, לְטַמֵּא אֲחֵרִים — טָהוֹר, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר, וְכֵן הָיָה רַבִּי אֶלְעָזָר אוֹמֵר כִּדְבָרָיו.
Traduction
Rather, if Rabbi Zeira’s answer is difficult, this is what is difficult. It is stated in that same mishna: In the case of liquid with regard to which there is uncertainty whether it became ritually impure through contact with someone who was ritually impure, the halakha is as follows: It is considered impure with regard to its being impure in and of itself, but it is considered pure with regard to its ability to render other items impure. This is the statement of Rabbi Meir. And Rabbi Elazar would also say in accordance with the statements of Rabbi Meir.
Rachi non traduit
הא קשיא. דקתני סיפא דהא וספק נזירות להקל:
ספק משקה. לכל טומאת משקין קרי ספק משום דלית להו עיקר מן התורה לפי שלא מצינו טומאה למשקין בפירוש מן התורה והאי דכתיב וכל משקה אשר ישתה בכל כלי יטמא (ויקרא י''א:ל''ד) ההוא הכשר הוא:
ליטמא טמא. לקבל טומאה לעצמן ודאי טמאין:
אבל לטמא אחרים טהורין. ואי ר''א היא הא דאוקמא. לרישא דספק נזירות כרבי אליעזר ומי סבירא ליה דליטמא טמא והתניא רבי אליעזר אומר אין טומאה למשקין כל עיקר תדע כו':
וּמִי סְבִירָא לֵיהּ לְרַבִּי אֱלִיעֶזֶר לִיטָּמֵא טָמֵא?
Traduction
According to Rabbi Zeira’s assertion that the rulings of this mishna with regard to uncertainty are in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer, this causes a difficulty: But does Rabbi Eliezer hold that with regard to liquid of uncertain ritual status being impure, it is considered impure?
וְהָתַנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר: אֵין טוּמְאָה לְמַשְׁקִין כָּל עִיקָּר. תֵּדַע: שֶׁהֲרֵי הֵעִיד יוֹסֵי בֶּן יוֹעֶזֶר אִישׁ צְרֵידָה עַל אַיָּל קַמְצָא דְּכַן, וְעַל מַשְׁקִין בֵּית מִטְבְּחַיָּא דְּכַן?
Traduction
But isn’t it taught in a baraita that Rabbi Eliezer says: By Torah law, impurity does not apply to liquids at all? Know that this is so, as Yosei ben Yo’ezer of Tzereida testified concerning a grasshopper species called eil kamtza that it is kosher, and concerning the liquids of the Temple slaughterhouse that they are pure. Liquids are susceptible to ritual impurity only by rabbinic law, and liquids in the Temple were not included in this decree so as not to cause additional impurity there. Since Rabbi Eliezer holds that by Torah law liquids are not susceptible to impurity, how can it be his opinion that liquids of uncertain ritual status are considered impure?
הָנִיחָא לִשְׁמוּאֵל, דְּאָמַר: דְּכַן מִלְּטַמֵּא אֲחֵרִים, אֲבָל טוּמְאַת עַצְמָן יֵשׁ בָּהֶן, שַׁפִּיר.
Traduction
The Gemara comments: This works out well according to Shmuel, who said that the meaning of Rabbi Eliezer’s ruling that the liquids of the Temple slaughterhouse are pure is that they cannot render other items impure, but they themselves are susceptible to impurity. Accordingly, liquids are susceptible to impurity by Torah law; only their ability to render other items impure is by rabbinic law. The ruling in the mishna that liquid of uncertain ritual status is considered impure is therefore consistent with the opinion of Rabbi Eliezer, and Rabbi Zeira’s answer works out well.
Rachi non traduit
הניחא לשמואל. לא קשיא דרבי אליעזר אדר' אליעזר אלא ודאי לא מיתוקמא הך ברייתא דספק נזירות להקל כר''א:
ע''א אלא אי קשיא דרבי אלעזר הא קשיא ספק משקין ליטמא טומאת משקין עצמן כו':
הא ניחא לשמואל אבל טומאת עצמן יש בהן. ניחא ליה נמי לרבי אלעזר דאמר כדבריו דר''מ דספק משקין ליטמא טמא והכא בספק נזירות אמאי מיקל משום דקסבר לאו מצוה היא לקבל נזירות ואיש כי יפליא דיעבד קאמר הלכך אית ליה ספק נזירות להקל:
אֶלָּא לְרַב דְּאָמַר דְּכַן מַמָּשׁ, מַאי אִיכָּא לְמֵימַר?
Traduction
However, according to Rav, who said that they are actually pure, i.e., they are not susceptible to impurity, what is there to say? The mishna that is lenient with regard to uncertain naziriteship and stringent with regard to liquid of uncertain ritual status is clearly not in accordance with the opinion of Rabbi Eliezer.
Rachi non traduit
אלא לרב דאמר דכן ממש. דאין טומאה למשקין כל עיקר אמאי קאמר רבי אלעזר הכא ספק משקין ליטמא טמא והכא סבירא ליה ספק נזירות להקל:
אֶלָּא: הָא רַבִּי יְהוּדָה, וְהָא רַבִּי שִׁמְעוֹן.
Traduction
Rather, Rabbi Zeira’s answer should be rejected, and the contradiction between the mishna here, which states that unspecified vows should be treated stringently, and the mishna in tractate Teharot, which states that uncertain naziriteship should be treated leniently, should be resolved as follows: That mishna, in Teharot, is in accordance with the opinion of Rabbi Yehuda, and this mishna is in accordance with the opinion of Rabbi Shimon.
Rachi non traduit
אלא הא רבי יהודה. ברייתא דספק נזירות:
והא רבי שמעון. מתניתין דקתני סתם נדרים להחמיר:
דְּתַנְיָא: ''הֲרֵינִי נָזִיר אִם יֵשׁ בִּכְרִי הַזֶּה מֵאָה כּוֹר'', וְהָלַךְ וּמְצָאוֹ שֶׁנִּגְנַב אוֹ שֶׁאָבַד — רַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר, וְרַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹסֵר.
Traduction
As it is taught in a baraita that if someone says: I am hereby a nazirite if there are in this heap of grain one hundred kor, and he went to measure the heap and found that it was stolen or that it was lost and cannot be measured, Rabbi Yehuda permits him to perform actions forbidden to a nazirite, as he holds that this uncertain naziriteship does not take effect. And Rabbi Shimon prohibits him from doing so, as he maintains that it does take effect. This indicates that Rabbi Shimon is of the opinion that uncertain naziriteship is treated stringently.
Rachi non traduit
ומצאו שנגנב או שאבד. ואין יודע אם היה שם מאה כור אי לא:
Tossefoth non traduit
ור''ש אוסר. דמעייל נפשיה לספיק' וא''ת היכי מייתי קרבנו והלא חולין בעזרה היא דשמא אין בכרי מאה כור ואין הנדר חל וי''ל שנודר על תנאי אם יש בו מאה כור הריני נזיר ואם לאו הריני נזיר נדבה אלמא לר''ש מעייל נפשיה לספיקא ומתניתין דסתם נדרים להחמיר מיתוקמא כר''ש וא''ת והלא לרבי שמעון לא הוי נזיר ודאי אלא הוי נזיר מספק וצריך להתנות (לרבנן) אם יש בו מאה כור אבל במתני' קתני אסור בודאי קאמר ג''כ למלקות דומיא דקתני גבי של שמים נדר אסור דהתם אסור ודאי קאמר וי''ל דבמתני' איכא נדר ודאי אלא שהוא נודר בלשון דמשמע איסור והיתר אבל הכא הנדר אינו נדר ודאי דשמא אין בכרי מאה כור [וא''ת] א''כ מה מדמה הא דרבי שמעון לנדר דמתני' דבמתניתין הנדר ודאי והכא הנדר ספק וי''ל דה''ק ורבי שמעון אוסר אלמא אפילו בנדר ספק מספק ניזיל לחומרא כ''ש במתניתין שהנדר הוי ודאי נדר שתופסין חומר משמעות:
וְרָמֵי דְּרַבִּי יְהוּדָה אַדְּרַבִּי יְהוּדָה: מִי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה לָא מְעַיֵּיל אִינִישׁ נַפְשֵׁיהּ לִסְפֵיקָא? וּרְמִינְהִי, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: סְתַם תְּרוּמָה בִּיהוּדָה — אֲסוּרָה, וּבַגָּלִיל — מוּתֶּרֶת, שֶׁאֵין אַנְשֵׁי הַגָּלִיל מַכִּירִין אֶת תְּרוּמַת הַלִּשְׁכָּה. טַעְמָא דְּאֵין מַכִּירִין,
Traduction
And the Gemara raises a contradiction between the statement of Rabbi Yehuda and another statement of Rabbi Yehuda. Did Rabbi Yehuda actually say that a person does not enter himself into a state of uncertainty, and therefore as long as the volume of the heap is unknown, naziriteship does not take effect? And the Gemara raises a contradiction from the mishna, where Rabbi Yehuda says: Unspecified teruma in Judea is forbidden but in the Galilee it is permitted, as the people of the Galilee are not familiar with the collection of the chamber. The Gemara infers: The reason it is permitted is that they are not familiar;
Rachi non traduit
אמר רבי יהודה לא מעייל איניש נפשיה לספיקא. כגון הכא דכשנדר לא על דעתא דהכי נדר שאם נגנב הכרי דהוי ספק אם היה שם מאה כור שיהא נזיר באותה ספיקא:
Tossefoth non traduit
טעמא דאין מכירין הא מכירין אסור. תימה [מרישא] דמילתא הוי מצי למיפרך דקתני בהדיא סתם תרומה ביהודה אסורה בלא שום דיוק וי''ל דסתם תרומה ביהודה הוי כמו ודאי כיון שהם סמוכים כ''כ לירושלים פשיטא דדעתו לאסור אבל בגליל אפילו במקום שהן מכירין מ''מ רחוקים והוי כמו ספק ואפ''ה אסורים:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source